בנם של חנה ויוסף. נולד ביום ז' בכסלו תש"י (28.11.1949).

דוד (דודו) נולד ביפו ולאחר תקופה קצרה עבר עם משפחתו לתל אביב. בצעירותו התגרשו הוריו והוא עבר לגור עם אימו באשדוד.

לאחר סיום לימודיו דוד התגייס לצבא ושירת בחיל השריון.

אחרי שחרורו מהצבא עבד כמדריך לנוער בסיכון, וכעבור כמה שנים התגייס לשירות בתי הסוהר (שב"ס). תחילה שימש שם כקצין ביקור סדיר ובהמשך כסוהר.

במהלך שירות צבאי, בשנת 1975 דוד נפצע, פציעה שליוותה אותו מאז.

אחרי שנים עבר לעבוד ב"קרן קיימת לישראל" כמפעיל ציוד מכני הנדסי עד שנת 1989.

בתקופה זו חלה החמרה משמעותית בפציעה שלו ובעקבות זאת שהה בביתו, ובשנת 1991 חלה בעקבות הפציעה.

דוד נישא לאסתר, בת מושב פקיעין החדשה. היה אב לבן ולשלוש בנות: שלומי, הילה, שרית ואורית. הוא אהב מאוד את משפחתו והשקיע את כל מרצו בילדיו. כאשר אלה בגרו, שמח בנכדיו והיה סבא מסור.

באישיותו שילב דוד בהרמוניה חוזק ועוצמה לצד רגישות גבוהה ושמחת חיים. הוא אהב לבשל מטעמים למשפחתו ולחבריו ונהנה מהאזנה למוזיקה ולמערכונים ברדיו בשבתות בבוקר.

מחלתו של דוד כתוצאה מפציעתו החמירה עם השנים, עד פטירתו בסוף 2003.

דוד בן אברהם נפטר ביום ה' בטבת תשס"ד (30.12.2003). בן חמישים וארבע בפטירתו.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין במושב חוסן. הותיר אחריו אישה, בן ושלוש בנות, ואח.

המשפחה הנציחה את דוד בבית הכנסת שבו התפלל.